מתוך האתר: mednews
קאנאביס, המוכר בשם מריחואנה, מצוי בשימוש רפואי כבר אלפי שנים לטיפול במיגרנה, גאוט, התכווצויות שרירים, דיכאון ועוד. הקאנאביס מופק מהצמח sativa Cannabis שכולל מספר זנים אשר במהלך השנים עברו עיבוד להגברת מרכיביו ובמיוחד היכולת הפסיכואקטיבית שלו. במהלך המאה ה-19 הפך קאנאביס לתרופה מקובלת ומשומשת מאוד ושווק בצורות רבות, כמיצוי, במשקה, כסיגריות או מדבקות.במהלך המאה ה-20 ,עם התפתחות תרופות אנלגטיות ושינויים חברתיים, חל שינוי בגישה לקאנאביס שהחל להיתפש כסם מסוכן ובהתאם, נאסר השימוש בו בארצות רבות ופחת בצורה משמעותית.
מאז שנת 1960 החלה עלייה בשימוש בקאנאביס למטרות חברתיות ובעקבותיה התפתח מחקר על הצמח והשפעתו. ב-1964 זיהה פרופ' משולם מהאוניברסיטה העברית את החומר (Δ9-tetrahydrocannabinol (THC) , המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח, שמרוכז בפרחי צמח נקבי בוגר. הקאנאביס כולל יותר מ-60 קאנאבינואידים ליגנדים שיכולים להיקשר לרצפטורים קאנאבינואידים, העיקריים בהם הינם THC ;קאנאבידיול (CBD) שנמצא כבעל יכולת אנלגטית ונוגדת דלקת5,6 ;וקאנאבינול (CBN) שפועל בדומה ל-THC אך אינו פוטנטי כמותו.
ההשפעות הקליניות של THC כוללות אנלגזיה, הרפית שרירים והוא נמצא יעיל כנוגד גם נוגד הקאה, מעורר תיאבון, ופסיכואקטיבי.
