דף הבית » מידע לרופאים » מיגרנה והסיכון למחלה קרדיו-וסקולרית בנשים

מיגרנה והסיכון למחלה קרדיו-וסקולרית בנשים

מיגרנה מהווה בעיה שכיחה מאוד ודיווחים שונים מעלים את האפשרות לקשר בינה ובין מחלות קרדיו-וסקולריות, במיוחד שבץ וקבוצת נשים הסובלות ממיגרנה עם אורה. ד"ר אורן גולן וד"ר אמנון מוסק במאמר

שיתוף הכתבה

עדכון בכאבי ראש ופנים: מיגרנה והסיכון למחלה קרדיו-וסקולרית בנשים
מתוך כתב העת הישראלי לנוירולוגיה

ד"ר אורן גולן וד"ר אמנון מוסק המחלקה לנוירולוגיה, המרפאה לכאבי ראש ופנים, המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי, תל-אביב

תוצאות

במשך עשר שנות המחקר אירעו במשתתפות 580 אירועים קרדיו–וסקולריים: 251 אירועים איסכמיים מוחים, 249 התקפי לב, 130 מקרי מוות על רקע אירוע איסכמי קרדיו-וסקולרי. 514 משתתפות עברו צנתורים ואצל 408 מהן דווח על תעוקת חזה. על פי הקריטריונים של החברה הבין–לאומית לכאבי ראש (IHS ,( נמצאו 125,5%) 4.18 (נשים שדיווחו על מיגרנה בעברן. מתוכן היו 610,3 נשים שדיווחו על מיגרנה פעילה ללא אורה ו–434,1 (%7.39 (שדיווחו על מיגרנה פעילה עם אורה).

באנליזה מתואמת מרובת משתנים של הקשר בין המצבים הווסקולריים השונים וצורות המיגרנה, ובהתאמה לגיל, נמצא (ראו טבלה):

נשים שדיווחו על מיגרנה מכל צורה היו בסיכון גבוה לפתח מחלה וסקולרית למעט שבץ איסכמי, בהשוואה לנשים ללא מיגרנה.
סיכון גבוה למחלה קרדיו–וסקולרית בלט במיוחד בנשים הסובלות ממיגרנה עם אורה בהשוואה לנשים ללא היסטוריה של מיגרנה, עם יחס סיכון (Ratio Hazard (של: 5 1 . 2 ל מ ח ל ה ק ר ד י ו – ו ס ק ו ל ר י ת (P < 0 . 0 0 1 ; 1 . 5 8 – 2 . 9 2 , C I 9 5 % ) ת י ת ו ה מ (P=0.01; 1.17-3.1, CI 95% ) מוחי איסכמי לאירוע 1.91 (0.002=P; 1.3-3.31, CI 95%) לב להתקף 2.08 (P=0.002 ; 1.23-2.46 , CI 95% ) צנתור לעבור 1.74 (P=0.007 ; 1.16-2.53 , CI 95% ) חזה לתעוקת 1.71

הקדמה

בפרסומים אחרונים מסתמן רמז לקשר בין מיגרנה ובמיוחד מיגרנה עם אורה ואירוע איסכמי מוחי. הסקירה הנוכחית היא תמצית מאמר שהתפרסם ב–2006 JAMA שבדק את הקשר בין מיגרה לבין הסיכון לפתח מחלות קרדיו–וסקולריות.

שיטה

מחקר זה מתבסס על מאגר נתונים של מחקר פרוספקטיבי, מבוקר, סמוי בשם (WHS (Study Health Woman שמטרתו הראשונית הייתה לבדוק את הקשר בין נטילת אספירין 100 מ"ג וויטמין E כמניעה ראשונית של מחלות קרדיו–וסקולריות וסרטן.

הכניסה למחקר הייתה בשנים 1992–1995 ונכללו בו 840,27 נשים אמריקניות בגיל 45 ומעלה שהוגדרו כבריאות. הן טופלו באספירין, ויטמין E או פלצבו.

במהלך עשר שנות מעקב נאסף מידע על אירועים קרדיו– וסקולריים אשר הוגדרו כמאורע קרדיו–וסקולרי מהותי (שילוב של אירוע איסכמי מוחי, אירוע איסכמי לבבי, או מוות כתוצאה מאירוע איסכמי מוחי או לבבי), צנתורים והתערבות לבבית פולשנית ותעוקת חזה. נאסף גם מידע על מיגרנה (מאפייני IHS (שחולקה לקבוצות: ללא מיגרנה, מיגרנה פעילה (היו התקפי מיגרנה בשנה האחרונה) ומיגרנה בעבר (התקפי מיגרנה שקרו לפני השנה האחרונה). עיבוד ראשוני של המידע נעשה לאחר עשר שנות מעקב, בשנת 2004 .

תוצאות

נשים שדיווחו על מיגרנה מכל צורה היו בסיכון גבוה לפתח מחלה וסקולרית למעט שבץ איסכמי, בהשוואה לנשים ללא מיגרנה.
סיכון גבוה למחלה קרדיו–וסקולרית בלט במיוחד בנשים הסובלות ממיגרנה עם אורה בהשוואה לנשים ללא היסטוריה של מיגרנה, עם יחס סיכון (Ratio Hazard (של: 5 1 . 2 ל מ ח ל ה ק ר ד י ו – ו ס ק ו ל ר י ת (P < 0 . 0 0 1 ; 1 . 5 8 – 2 . 9 2 , C I 9 5 % ) ת י ת ו ה מ (P=0.01; 1.17-3.1, CI 95% ) מוחי איסכמי לאירוע 1.91 (0.002=P; 1.3-3.31, CI 95%) לב להתקף 2.08 (P=0.002 ; 1.23-2.46 , CI 95% ) צנתור לעבור 1.74 (P=0.007 ; 1.16-2.53 , CI 95% ) חזה לתעוקת 1.71

P	מיגרנה בעבר	P	מיגרנה פעילה ללא אורה	P	מיגרנה פעילה עם אורה	P	כל מיגרנה	ללא מיגרנה
	1,515		2,176		1,434		5,125	22,715	N
NS	1.14	NS	1.23	p<0.001	2.15	p<0.001	1.42	1.00	מהותי וסקולרי-קרדיו מאורע
NS	0.77	NS	1.27	p<0.01	1.91	NS	1.22	1.00	איסכמי שבץ
NS	1.14	NS	1.22	p<0.002	2.08	p<0.03	1.41	1.00	לב התקף
p<0.02	1.46	NS	0.98	p<0.002	1.74	p<0.006	1.35	1.00	התערבותי צנתור
p<0.003	1.66	NS	1.12	p<0.007	1.71	p<0.001	1.47	1.00	חזה תעוקת
NS	1.65	NS	1.06	p<0.01	2.33	p<0.02	1.63	1.00	וסקולרית-קרדיו ממחלה מוות

P=0.01; 1.21-4.51, CI 95%) איסכמי וסקולרי–קרדיו מאירוע למוות 2.33 • נשים שדיווחו על מיגרה מכל סוג בעברן נמצאו בסיכון גבוה יותר לעבור צנתור, ותעוקת חזה.
לעומת זה בנשים עם מיגרה פעילה ללא אורה הייתה רמת הסיכון לכל מחלה קרדיו–וסקולרית ותעוקת חזה דומה לזו של נשים ללא מיגרנה.

היסטוריה של עישון, יתר לחץ דם, שימוש בגלולות למניעת הריון, או טיפול הורמונלי חלופי לא השפיעו משמעותית על הקשר בין מיגרנה עם אורה ומחלה קרדיו–וסקולרית מהותית. הקשר בין מיגרנה עם אורה ומחלה קרדיו–וסקולרית מהותית לא הושפע משמעותית מגיל המשתתפות ורמת הכולסטרול. גיל הסובלות ממיגרנה עם אורה השפיע משמעותית רק על הסיכוי לפתח שבץ איסכמי (01.0<P ,(כאשר ההשפעה ניכרת יותר בנשים מתחת לגיל 50.

דיון

במחקר פרוספקטיבי רחב זה בנשים בריאות בנות 45 שנים או יותר נמצא שהיסטוריה של מיגרנה מכל סוג קשורה לסיכון מוגבר לחלות במחלה קרדיו–וסקולרית. נשים הסובלות ממיגרנה פעילה עם אורה היו בסיכון גבוה במיוחד לפתח מחלה קרדיו–וסקולרית. מחקר זה לא הראה סיכון מוגבר למחלה קרדיו–וסקולרית בנשים עם מיגרנה ללא אורה.

הקשר הביולוגי בין מיגרנה לבין מחלה קרדיו–וסקולרית מורכב והמכניזם המדויק עדיין לא מובן. קשר בין מיגרנה ועלייה בפקטורים פרו–תרומבוטים וחומרים המשפיעים על המערכת הוסקולרית דווח בעבר, כמו עם פרוטרומבין 2.1 ,פקטור V ליידן, סרוטונין, פקטור וון–וילבראנד ואנדותלין. מיגרנה עם אורה נקשרה Methylenetetrahydrofolate Reductase C677T Genotype–ל גם הקשור לרמות גבוהות של הומוציסטאין שהוא גורם סיכון למחלה וסקולרית. ממצאים אלו מעלים אפשרות לסינרגיזם בין תפקוד אנדותליאלי לא תקין ומאורעות תרומבוטים במיגרנה. לאור פרסומים קודמים על קשר אפשרי בין מיגרנה עם אורה ורמת כולסטרול גבוהה, יתר לחץ דם וסיכון (פרמינגהם) מוגבר למחלה כלילית, מעלה המחבר השערה שייתכן שמיגרנה מהווה סמן מזהה לנשים עם סיכון מוגבר למחלה טרשתית. היות שהיצרות העורקים הכליליים ותעוקת חזה אינן מאורעות טרומבו–אמבוליים, הקשר שנמצא במחקר הנוכחי בין מיגרנה עם אורה ומחלות אלו תומך בהשערה זו. ממצאים אחרים מצביעים גם כן על הקשר בין מיגרנה ומחלות וסקולריות. במיגרנה ובעיקר במיגרנה עם אורה שכיחות גבוהה יותר של אירועים איסכמיים מוחיים תת–קליניים. הפרעה בתפקוד האנדותל ייתכן שקשורה לממצאים אלו וגם לקשר האפשרי (שעדיין אינו מוכח) בין מיגרנה ומומי לב ובמיוחד נקב בין–עלייתי (PFO .(ממצאים אלו עם זאת אינם מסבירים קשר למחלה כלילית.

אחת מנקודות החולשה במחקר היא חוסר מידע לגבי שימוש בתרופות אנטי–מיגרנוטיות כארגוטאמין וטריפטנים שהם וזוקונסטריקטורים. מצד שני פרופיל הבטיחות של הטריפטנים אינו מכוון לקשר בינם למחלות קרדיו–וסקולריות ותרופות אלו משומשות על ידי כלל חולי המיגרנה, בעוד שהממצאים ממוקדים במיוחד באלו הסובלות ממיגרנה עם אורה. נקודות חולשה אחרות היו שמדובר באוכלוסייה לבנה בעיקר וכן כי חוסר מידע על משך המיגרנה ואבחנת האורה הייתה על פי דיווח המשתתפות.

הערות

מיגרנה מהווה בעיה שכיחה מאוד ודיווחים שונים לאחרונה מעלים את האפשרות לקשר בינה ובין מחלות קרדיו–וסקולריות, במיוחד שבץ וקבוצת נשים הסובלות ממיגרנה עם אורה.

משמעות מידע זה מבחינה קלינית מעשית עדיין אינה ברורה לחלוטין והוא מעלה מספר שאלות, לדוגמה: האם מיגרנה עם אורה ומיגרנה ללא אורה הן אותה מחלה? האם התקפי האורה במיגרנה הם בעצמם גורם הסיכון לשבץ? האם יש צורך לבצע בירור וסקולרי בחולות מיגרנה? האם יש לתת לסובלות ממיגרנה טיפול מונע אנטיאגרגנטי?

בשלב הנוכחי עדיין אין מספיק מידע לענות על כל שאלות אלו. עם זאת לאור הקשר החזק במיוחד בין שבץ מוח וקיומה של מיגרנה עם אורה ובמיוחד בתדירות גבוהה, אנו ממליצים שנשים אלו לא ייטלו גלולות אסטרוגניות למניעת הריון וייעזרו באמצעי מניעה אחרים.

Reference

Kurth T, Gaziano JM, Cook NR, et al. Migraine and Risk of Cardiovascular Disease in Women. JAMA 2006;296:283-291